הלכות בכורות, פרק ז, ה-ו

ה) אין מעשרים מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה אחרת, כשם שאין מעשרין בזרע הארץ מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, שנאמר 'היוצא השדה שנה שנה'. ויראה לי, שאם עישר בהמה משנה על שנה, הרי זה מעשר, מפני חומרת הקדשים, שהרי לא הקפידה תורה על מעשר בהמה בפירוש שיהיה שנה שנה, אלא רק לומדים זאת ממעשר תבואה.
ו) כל הנולדים באחד בתשרי, עד עשרים ותשעה באלול שבסוף השנה, מצטרפין, ומעשרין מאלו על אלו. נולדו חמשה טלאים בעשרים ותשעה באלול, וחמשה באחד בתשרי, אפילו שלידתם יום אחרי יום, אין מצטרפין, כיון שכל חמשה נולדו בשנה אחרת. ילדו הכבשים תולדות בתוך שנתן, הרי היא [-האם] ובתה נכנסים לדיר להתעשר יחד, שהרי נולדו שתיהן באותה שנה.