אסור לגרום איבוד לפירות שביעית, ולכן לכתחילה יזהר האדם שלא להניח בצלחתו מפירות אלו אלא כשיעור שנראה לו שיאכל, וכן לא יתן לילד קטן פרי גדול שמסתבר שישאר ממנו הרבה, אלא יתן לו שיעור שמסתבר שייאכל על ידו [אך אם נוח לקטן להחזיק את כל הפרי, כגון בננה שלמה, מותר לתת לו, אף שמסתבר שישאיר חלק ממנה].
שאריות פירות שביעית שנשארו בצלחות לאחר האכילה, אם הם בשיעור מועט ביותר, שאין דרך שום אדם לשומרם, מותר להשליכם. אך אם יש בהם שיעור ניכר שדרך להשאירו, לאדם או לבהמה, אסור להשליכם לאיבוד, אלא יש לכורכם בשקית וכדומה, ונהגו לייחד להם פח מיוחד ['פח שמיטה'], ולהניחם שם עד שירקיבו.
