משנה ה: אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב. קַב וָחֵצִי כֻסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגָרוֹת, אוֹ מָנֶה דְּבֵלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס. חֲצִי לֹג יָיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית. רְבִיעִית שֶׁמֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית. וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
משנה ה: נאמר בפסוק לגבי מעשר עני (דברים כו יב) "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ", ולמדו מכך חכמים שיש לתת לכל עני שיעור שביעה, ומשנתנו מבארת מהו שיעור זה: אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב שעורים. קַב וָחֵצִי כֻסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגָרוֹת – תאנים מיובשות, אוֹ מָנֶה דְּבֵלָה – תאנים מיובשות שנדרכו בעיגול, ונמכרים במשקל, ו'מנה' היינו משקל מאה דינרים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס – חצי מנה. חֲצִי לֹג יָיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית לוג יין. רְבִיעִית הלוג שֶׁמֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית הלוג שמן. וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם [-בדמיהם] מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת. [ודינים אלו הם רק בגורן, ששם אין אחרים שיתנו לו מזון, אך בעיר יכול לתת לו אף פחות, כיון שמצויים שם הרבה שיתנו לו].
