ח) כל דבר שהוא ראוי למאכל בהמה, כגון תבן ועשבים לחים והוצין וכיוצא בהן, מותר לקטום אותן בשבת [כשהם תלושים מהקרקע] מפני שאין בהן תקון כלים. ומותר לקטום עצי בשמים להריח בהן, אף על פי שהן קשים ויבשין, ומפשח מהן כל מה שירצה, בין שפשח עץ גדול, בין שפשח עץ קטן:
ט) הכותב שתי אותיות, חייב. המוחק כְּתָב על מנת לכתוב במקום המחק שתי אותיות, חיב. הכותב אות אחת גדולה כשתים, פטור. אך אם מחק אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים, חייב. כתב אות אחת, והשלים בה את הספר, חייב. הכותב על מנת לקלקל העור, חייב, שאין חיובו על מקום הכתב, אלא על הכתב עצמו. אבל המוחק על מנת לקלקל, פטור. נפלה דיו על גבי ספר, ומחק אותה, נפלה שעוה על גבי הפנקס ומחק אותה, אף על פי לא מחק כתב אלא כתם של דיו, אם יש במקומה כדי לכתוב שתי אותיות, חייב:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
