הלכות בכורות, פרק ז, ז-ח

ז) אין הטלאים הנולדים כמו הטבל של תבואה, שאסור לאכול ממנו עד שיעשר, כמו שביארנו במקומו, אלא מותר למכור ולשחוט כל מה שירצה עד שיעשר, ואחרי הפרשת המעשר יהיה המעשר קדש, ויאכל כהלכתו כמו שביארנו, אבל קודם ההפרשה אין שום איסור או דין מיוחד על הבהמות.
ח) קבעו חכמים שלשה זמנים בשנה למעשר בהמה, ומשיגיע זמן מהן אסור לו למכור או לשחוט עד שיעשר, ומכל מקום אם שחט הרי זה מותר, ואלו הן השלשה זמנים, א. ביום חמשה עשר קודם חג הפסח. ב. וביום חמשה עשר קודם עצרת – חג השבועות. ג. וביום חמשה עשר קודם החג – סוכות. וכל זמן מאלו נקרא 'גורן מעשר בהמה', נמצאת אומר שהגרנות של מעשר בהמה הן ביום אחרון מחדש אדר, וביום שלשים וחמשה מספירת העומר, וביום אחרון מחדש אלול. ולמה קבעו הגרנות בימים אלו, כדי שתהיינה הבהמות מצויות לעולי רגלים, שאף על פי שמותר למכור קודם שיעשר, כמו שביארנו, מכל מקום היו בעלי הבהמות נמנעים למכור עד שיעשרו ויעשו המצוה, ולכן תיקנו שיעשרו אותן קודם לשלשת הרגלים.