32. אהבת לומדי התורה ויראי ה' (ג)

אָמְנָם, גַּם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד אֲחֵיהֶם הָעֲשִׁירִים הַמְּהַנִּים אוֹתָם וּמַחֲזִיקִים בְּיָדָם. שֶׁהֲרֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ מְכַבְּדִים אֶת הָעֲשִׁירִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לָהֶם, כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהֶם וְנֶהֱנֶה מֵהֶם שֶׁמֻּטָּל עָלָיו חִיּוּב לְכַבְּדָם קְצָת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם נַחַת רוּחַ, וּלְלַמְּדָם אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלְכוּ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן, בְּנֹעַם שִׂיחַ וּלְשׁוֹן חִבָּה. וְיִשְׁתַּתְּפוּ בְּצָרָתָם וְיִתְפַּלְלוּ עֲלֵיהֶם, וְתָמִיד תִּהְיֶה תְּפִלָּתָם עֲלֵיהֶם לְמַעַן יַשְׂכִּילוּ בְּכָל אֲשֶׁר יַּעֲשׂוּ, וּבְכָל תּוֹרָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים – יְכַוְּנוּ גַּם עֲלֵיהֶם.