נב. מותר ומצוה לחלל את השבת כדי להכין תרופות או להביאן לצורך חולה שיש בו סכנה, אם לפי דעת הרופא הן דרושות לו כדי לרפאותו, כדי למנוע את החמרת מצבו, או כדי להקל עליו. והוא הדין אם החולה המסוכן עצמו (שהשבת יקרה לו והוא ירא לחללה לשוא) דורש אותן משום שלפי דעתו והרגשתו ולאור נסיונו יש בהן בשבילו משום תועלת בטיפולו, אף אם דעת הרופא אינה כן. ובתנאי שלתרופות אלה יש קשר סביר למחלתו, ולדעת הרופא גם אינן עלולות להזיק לו.
ואם אין לתרופות אלה קשר סביר למחלתו, או שהרופא המכיר את המחלה טוען שאין בכוחן לעזור לחולה, והחולה אינו דורש אותן בתוקף, או אם הרופא אומר שהן עלולות להזיק לחולה המסוכן, אין מחללים את השבת בהכנתן או בהבאתן.
