33. אהבת לומדי התורה ויראי ה' (ד)

הֲגַם שֶּׁעִקַּר הָאַהֲבָה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים הִיא בַּלֵּב, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא נִכֶּרֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵיהֶם גַּם בְּמַעֲשֵׂה, שֶׁאִם הִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ בְּמָמוֹן – יְהֵא מַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַעֵר תַּלְמִיד חָכָם, וְשֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמַּקְפִּיד עָלָיו, וּכְבָר הִזְהִירוּ חֲכָמִים 'הֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה'.