כט שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה מֵיטִ֣יבֵי צָ֑עַד וְ֝אַרְבָּעָ֗ה מֵיטִ֥בֵי לָֽכֶת׃ ל לַ֭יִשׁ גִּבּ֣וֹר בַּבְּהֵמָ֑ה וְלֹֽא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־כֹֽל׃ לא זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אוֹ־תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַלְק֥וּם עִמּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(כט) מוסיף עתה להראות כיצד ניתן ללמוד מבעלי חיים נוספים את דרך ההנהגה הראויה לאדם, שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, מֵיטִיבֵי צָעַד – אשר ההתבוננות בהם תיטיב את צעדי האדם בדרכי קיום המצוות, וְאַרְבָּעָה – והרביעי, מֵיטִבֵי לָכֶת – ייטיב את דרכו של האדם בהליכה בדרך העיון והשגת האמת [ועליהם רמזו חז"ל באומרם 'הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים', וכמו שיבואר].
(ל) א. לַיִשׁ – אריה, גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה – מתגבר בכוחו על כל הבהמות, וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי כֹל, וכך צריך האדם להתגבר על כל כוחותיו הבהמיים המטים אותו לעבור עבירות, ויתגבר שלא לעבור על שום מצוות לא תעשה, ושום כח מכוחותיו הגשמיים לא ישיב אותו לעבור עבירה, ועל זה אמרו חכמים שיהא אדם 'גבור כארי'.
(לא) ב. זַרְזִיר מָתְנַיִם – מין חיה הזריזה במתניה לרוץ במהירות, וממנה ילמד האדם למהר ולרוץ לקיום מצוות עשה, ויתגבר על מידת העצלות המונעת אותו מלקיים מצוות, ועל זה אמרו חכמים שיהא אדם 'רץ כצבי'. ג. אוֹ תָיִשׁ, ההולך בראש העדר, שהוא מורה על השלטת הצורה על החומר [כי במליצת הלשון יהיה הזכר הצורה, והנקבה היא משל לחומר המושפע ומקבל], וצריך שהצורה הרוחנית של האדם תלך בראש, לפני כוחות החומר, כפי שהתיש הזכר הולך בראש עדר הרחלות, וזו מידת העזות הפנימית והחיצונית שצריך האדם להשתמש בה במקום שהיא נצרכת לקיום המצוות, ועל זה אמרו שיהא אדם 'עז כנמר'. ד. וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ – עם ה'צורה' הרוחנית של האדם ילך השכל, שהוא כמו מלך במלכות הנפש, ולא יקום שום כח מכוחות הגוף למרוד במלכותו [ותיבת 'אלקום' מורכבת משתי מילים, וכאילו נאמר 'אַל יָקוּם'], ועל זה אמרו חכמים שיהא אדם 'קל כנשר', וכאילו מתנשא על כנפי שכלו אל הרוחניות העליונה, ולא ימשך אחר גופו המכביד ומושך אותו אל הענינים הארציים והגשמיים, ועל ידי ההתבוננות בשכל ייטיב האדם ללכת בדרכי העיון והשגת האמת בענינים הרוחניים.
