א. טוב לומר מיד בקומו 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך', ואחרי תיבת 'בחמלה' יפסיק מעט, ויאמר 'רבה אמונתך' בלי הפסק, והכוונה לכך שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר בבוקר את הנשמות המופקדות בידו. (שו"ע ומשנ"ב סי' א)
ב. גם אם לא נטל ידיו, מותר לו לומר 'מודה אני', כיון שאין בזה שם ה' ואפילו לא כינוי לשם ה'. (שם)
