35. אהבת רֵעִים (א)

יָדוּעַ הַדָּבָר, כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלַת אַהֲבַת רֵעִים, עַד שֶׁאָמְרוּ חז"ל 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה'. וּפֵרְשׁוּ חז"ל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם לַחֲבֵרוֹ דָּבָר הַשָּׂנוּא עַל עַצְמוֹ. וְהִנֵּה לְפִי גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁל דָּבָר זֶה, כָּךְ יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמַם מִקְדָּשֵׁנוּ וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן הַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּינֵינוּ, כָּל אִישׁ פּוֹנֶה לְדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְתַקָּלַת חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהוּא אֲפִילוּ שָׂמֵחַ לְאֵידוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ שֶׁבִּשְׁבִיל הֲנָאָה קְטַנָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. וְצָרִיךְ לְקַיֵּם בְּעִנְיַן זֶה 'סוּר מֵרָע' וְ'עֲשֵׂה טוֹב', בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה.