השער הרביעי, שער הבטחון
פרק שביעי
כללו של דבר בענין הבטחון, כי גודל הבטחון של הבוטחים באלוקים, הוא כפי גודל ידיעתם את ה', ואמונתם בהגנתו עליהם, ורוב השגחתו על טובתם.
והנה הילד, עם היוולדו, בטוח על חלב אימו, ואינו מכיר דבר מלבד זאת. וכאשר יגדל מעט, יהא בטוח על אימו בעצמה, לרוב השגחתה עליו. וכאשר יגדל יותר, יבטח באביו, הנראה בעיניו חזק וראוי להגן עליו. וכאשר יתבגר ויעסוק במסחר לפרנסתו, יבטח על כוחו וחכמתו. ואם תימצא לו פרנסתו על ידי זולתו, יבטח בו ותנוח נפשו עליו. וכשתחזק הכרתו, ויראה חסרונם וצרכם של כל בני האדם, שכולם זקוקים ותלויים בבורא יתברך, ישיב בטחונו אליו ויסמוך עליו בענינים שאין לו שליטה עליהם, ולא יוכל להמלט מלסמוך על גזירת הבורא, כמו ירידת הגשמים על שדותיו, והמאורעות שיקרו לו בעת ההפלגה בים או ההליכה במדבר, וההצלה מן השטפונות והמגיפות ושאר הדברים שאין לאדם אפשרות להנצל מהם בכוחו.
