ט) אין המוציא מרשות לרשות חייב, עד שיוציא כשיעור המועיל [ושיעורים אלו יבוארו להלן פרק י"ח], ותהיה הוצאה זו מרשות היחיד לרשות הרבים, או מרשות הרבים לרשות היחיד. ויעקור מרשות זו ויניח ברשות שניה. אבל אם עקר מרשות אחת ולא הניח ברשות אחרת, או הניח ולא עקר, או שהוציא פחות מכשיעור, פטור. וכן המעביר מתחלת ארבע אמות לסוף ארבע אמות ברשות הרבים, אינו חייב עד שיעקור כשיעור מצד זה ויניחנו מצד אחרת:
י) הזורק מרשות לרשות, או המושיט, הרי זה תולדת מוציא, וחייב. וכן הזורק או המושיט בידו מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, הרי זה תולדת מוציא, וחייב. והזורק כלאחר יד – באחורי ידיו, דרך שינוי, פטור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
