יג. קול זמר של אשה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו קול זמר של אשתו, הוא ערוה, ואסור לקרות בדברי תורה או להתפלל ולברך כששומעו. ואין חילוק בזה בין כעורה או זקנה. ופה עירנו, דרך הנשים להיות פועות לתינוק הבוכה בקול ניגון באזניו, כדי להשתיקו ולהביא לו השינה, וצריך ליזהר שלא ילמד בעת שהאשה פועה ומנגנת לתינוק, ואפילו היא אשתו. מיהו בת קטנה פחות משש שנים, אין לחוש אם פועה ומנגנת לתינוק. ועוד גם כן דרכם פה עירנו יע"א להביא אצל הכלה בלילה שקודם החופה נשים מנגנות, שאסור לאדם ללמוד בדברי תורה אם שומע קולן, ואם אי אפשר לו שילך למקום אחר, ילמד ע"י הרהור, שמעיין בספר ואינו מוציא בשפתיו כלום, דמותר באופן זה בשעת הדחק.
ויש מחמירים אפילו בקול של אשה המדברת, אם היא מדברת דברים ארוכים של סיפורי מעשיות וכיוצא, אבל דברים קצרים ובפרט שהם לצורך עסק אין לחוש:
