מד וּמִחוּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּֽחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֨תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֨תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃ מה וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֨יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹֽׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃ מו וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֨יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹֽׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה לְשָֽׁרְתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(מד) כפי שהתבאר לעיל (פסוק ל') בשני צידי שלשת השערים של עזרת ישראל, בחלק הפנימי שבתוך חלל עזרת ישראל, היו שש אולמות, שנים בכל צד, אך אולמות אלו התחילו במרחק של חמש עשרה אמות מהשער עצמו, ועתה מבאר מה היה באותם חמש עשרה אמות [והיינו בשערי צפון ומזרח, אבל בצד דרום היה הכבש של המזבח מגיע עד ארבע אמות מהכותל הדרומי ולא היה שם דבר]. וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי – בתוך עזרת ישראל, בחלק המזרחי של עזרת ישראל [וחלק זה מכונה 'חוצה' כיון שלצד מערב היו נכנסים אל ההיכל וקדש הקדשים], היו שם לִשְׁכוֹת שָׁרִים [-משוררים], והיו הלשכות בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי [כיון שאמר בתחילת הפסוק לשון 'מחוצה' הוצרך לחזור ולומר שהיו בחצר הפנימי, שלא נטעה לומר שהיו בחצר החיצונה], אֲשֶׁר אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן – בצד המזרחי של שער הצפון, וּפְנֵיהֶם – פתח הלשכות של המשוררים דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם – פונה לצד דרום, מול המזבח שעמד באמצע עזרת ישראל [ובפסוק הבא יבואר למה שימשה לשכת משוררים זו]. אֶחָד אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים – ולשכה נוספת היתה בסמוך לשער המזרחי, באותם חמש עשרה אמות הסמוכות לשער, פְּנֵי דֶּרֶךְ הַצָּפֹן – והיתה לשכה זו פתוחה לצד צפון, ובפסוק מ"ו יבואר למה שימשה לשכה זו.
(מה) וַיְדַבֵּר אֵלָי, זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, והיינו הלשכה הראשונה, שהיתה סמוך לשער הצפוני, והיתה בנויה לכל אורכה לאורך הכותל הצפוני ממערב למזרח [והגיעה עד האולם המוזכר בפסוק ל', שהתחילה בנייתו לאחר חמש עשרה אמה מהשער הצפוני] ופתוחה לצד דרום, תהיה לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת, והם הכהנים שאינם מבני צדוק, ויבואר להלן (מ"ד י"ג) שלעתיד לבוא לא יעבדו כהנים אלו בבית המקדש בהקרבת הקרבנות ושאר עבודות הכהונה, אלא יהיו כלויים לשמור את משמרת הבית, ויהיו גם משוררים [ואף שאסור לכהנים לעשות את מלאכות הלויים, היינו רק בכהנים הכשרים לעבודה, ואילו כהנים אלו לא יהיו ראויים לעבודה. או שיהיו משוררים בכלי, שלזה אין צורך דוקא בלויים], והנה הדוכן שעליו עומדים הלויים ואומרים שירה היה בנוי בעזרת ישראל, באמצע המרחק שבין השער המזרחי לבין המזבח, ובנוי מצפון לדרום, גבוה מקרקע עזרת ישראל, וכיון שעזרת ישראל ממזרח למערב היתה מאה אמות, והמזבח היה בנוי באמצע עזרת ישראל שלשים ושתים אמות לכל צד, נמצא שנשארו שלשים וארבע אמות בין השער המזרחי לבין המזבח, ובאמצע מרחק זה, שבע עשרה אמות לאחר השער המזרחי היה הדוכן שעליו עמדו הלויים ושרו, פניהם למערב לכיוון המזבח. ואילו כהנים אלו ששוררו בפה או בכלי לא היו יכולים לעלות על הדוכן לשורר עם הלויים, כי לא היו לויים, ולכן עמדו על הארץ בלשכה הזו שהיתה סמוכה לשער הצפוני, ופניהם לצד דרום, לכיוון המזבח].
(מו) וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, והיא הלשכה השניה המוזכרת בפסוק מ"ד, שהיתה בנויה בסמוך לשער המזרחי, לאורך הקיר המזרחי של עזרת ישראל, בצד דרום של השער, והיתה פתוחה לצד צפון, היתה לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ – הראויים לעבוד את עבודת המזבח, הֵמָּה בְנֵי צָדוֹק, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי לֵוִי אֶל ה' לְשָׁרְתוֹ, ולכן עמדה בחלק הדרומי של עזרת ישראל, ששם היה הכבש, שממנו עולים אל המזבח לעבודה [ואמנם היתה פתוחה לצד צפון, אך גם פתח זה היה עדיין בחלק הדרומי של העזרה, שהרי כל הלשכה היתה בנויה משמאל לשער המזרחי, בצד דרום של העזרה].
