יד) המוציא משאוי על ראשו, אם היה זה משאוי כבד, כגון שק מלא או תיבה ומגדל וכיוצא בהן, שהוא משים על ראשו ותופש בידו, חייב, שכן דרך המוציאין, ונמצא כמוציא על כתיפו או בידו. אבל אם לקח חפץ קל, כגון שהניח בגד או ספר או סכין על ראשו, והוציאו והוא אינו אוחז בידו, הרי זה פטור, לפי שלא הוציא כדרך המוציאין, שאין דרך רוב אנשי העולם להוציא החפצין כשהם מונחין על ראשיהם. המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, אף על פי שהעבירו למעלה מראשו, חייב:
טו) מותר לאדם לטלטל חפץ ברשות הרבים, בתוך שטח של ארבע אמות על ארבע אמות שהוא עומד בצדן, ויש לו רשות לטלטל בכל המרובע הזה, ובאמה שלו [-של אותו אדם] מודדין את אותם ארבע אמות, ואם היה אדם זה ננס באיבריו, נותנין לו ארבע אמות כבינוניות של כל אדם. ומפי הקבלה אמרו, שזה שנאמר בתורה 'שבו איש תחתיו' היינו ללמד שלא יטלטל חוץ למרובע זה, אלא במרובע זה שהוא כמדת אורך אדם כשיפשוט ידיו ורגליו, בו בלבד יש לו לטלטל:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
