בחקירת העדים, לפעמים צריך איזה תחבולה, כעין גניבת דעת, לרמות העדים, להוציא מפיהם דבר אמת לאמיתו. אך צריך לעשות זאת בחכמה נפלאה, שלא יבין זה העד, ושלא יאמר, הדיין גונב דעתי, הרי הותר הדבר, ויעשה גם הוא כן, ולא ידע כי לדיין מותר, ולא לו, ואשם. (רוח חיים, א, ט)