משנה ה: הַנּוֹתֵן לְפֻנְדָּקִית, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה לַחֲלֹף. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לָרַמָּאִין, אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה בִּלְבָד:
משנה ה: הַנּוֹתֵן מאכליו לְפֻנְדָּקִית – בעלת פונדק, שמתארחים אצלה, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, כיון שאינו רשאי להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, וְכן מעשר אֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה לַחֲלֹף, ואף שעם הארץ אינו חשוד להחליף, פונדקית חשודה להחליף מתוך כוונה טובה, שרצונה לתת לתלמיד חכם את המזון המשובח שלה, וליטול לעצמה את הגרוע. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לָרַמָּאִין, כיון שהוא סובר שאין כוונתה לטובה אלא לגזילה, ולכן אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה בִּלְבָד, מחשש שהחליפה, אך אינו צריך לעשר את מה שהוא נותן לה, ואם תטול לעצמה ותאכל שאינו מתוקן, אין אנו אחראים על כך:
