משנה ד: הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לְטוֹחֵן כּוּתִי אוֹ לְטוֹחֵן עַם הָאָרֶץ, בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית. לְטוֹחֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים, דְּמַאי. הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל הַכּוּתִי אוֹ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית. אֵצֶל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, כְּפֵרוֹתָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, דְּמָאי:
משנה ד: הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לְטוֹחֵן כּוּתִי אוֹ לְטוֹחֵן עַם הָאָרֶץ, הרי הן נשארים בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית, ואין חוששים שמא החליפו את החטים המתוקנות שלו בחטים שאינן מעושרות או של שביעית. אך אם הוליכם לְטוֹחֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הרי הם דְּמַאי – מסופקים, כיון שהגוי חשוד להחליפם.
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל הַכּוּתִי אוֹ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, הרי הן בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית, שאינם חשודים להחליף. המפקיד פירותיו אֵצֶל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, הרי הם כְּפֵרוֹתָיו של העובד כוכבים עצמו, הפטורים מהמעשר [ורק ברישא, שדרך בני אדם רבים להביא חטים לטוחן, יש חשש שהחליף את המתוקנות בשאינן מתוקנות, אך לגבי פירות החשש הוא רק שהחליף את פירותיו של הישראל בפירות שלו עצמו, ופירותיו פטורים מהמעשר], רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הרי הם פירות דְּמָאי, כיון שאף בפירות חוששים שמא החליפם בפירות של ישראל אחר, החשוד על המעשרות.
