פרק ז, משנה א: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכֻפָּן. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן, לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. מַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ, צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים, וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים מוקדם יותר משאר הפועלים, וְכן אם אמר להם לְהַעֲרִיב – לעבוד עד שעה מאוחרת בערב, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב כל כך כמו שביקש מהם, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכֻפָּן על כך, ואף ששילם להם שכר יותר מהרגילות אינו יכול לומר שעל דעת כן הוסיף להם, אלא יכולים הם לומר לו שהתוספת היא על כך שיעשו עבורו עבודה טובה במיוחד.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן – לתת מזונות לפועלים, יָזוּן, מקום שנהגו לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה – ליתן לפועלים מידי פעם מיני מתיקה, יְסַפֵּק, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
ואם היה זה מקום שנהגו לזון את הפועלים, והוסיף בעל הבית ואמר להם שיתן להם מזונות, בודאי היתה כוונתו להוסיף להם מזונות יותר מהרגילות. ומַעֲשֶׂה בְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ, צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים, ובאותו מקום נהגו לתת מזונות לפועלים אף ללא תנאי, הָלַךְ בנו וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת בפירוש, וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ – בשעת גדולתו, כשהיה מלך, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶלָּא עליך לעשות כך, עַד שֶׁלֹּא [-קודם ש]יַתְחִילוּ בִמְלָאכָה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם אני שוכר אתכם כפועלים עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם תביעה עָלַי אֶלָּא לאכילת פַת וְקִטְנִית בִּלְבָד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כן בפירוש, אלא אף על פי שהתנה לתת להם מזונות במקום שנהגו לתת מזונות ללא תנאי אינו צריך להוסיף יותר מהרגילות, אלא הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
