השער החמישי, שער יחוד המעשה
פרק חמישי
עוד רגיל היצר הרע לפתות את האדם, מצד אהבת השבח והשם הטוב בעוה"ז, ויאמר לך היצר: שמח אני על עבודתך לאלקים ובטחונך בה', ואין ראוי שתסתיר מבני אדם את המעלות שיש בך, אלא תראה מעשיך לבני אדם, ותגלה להם ליבך הטוב, ויהיה לך בזה בעולם הזה כבוד מהם, וזכר טוב ושם טוב בתוכם. ועוד, שילמדו ממעשיך, ותקבל שכר על כך שילכו בעקבותיך ויעשו גם הם מעשים טובים, ויהיה לך בזה כבוד ושם טוב בעוה"ז, והגמול הטוב לעוה"ב.
יש לך להשיב ליצר ולומר לו, ומה יועילני שבח בני אדם והשם הטוב שיהיה לי בתוכם, בעוד אני יודע ומכיר בעצמי כמה אני מקצר בעבודת ה' מהראוי לי. ומה הנאתי בכבודם והידורם, ואין להם יכולת להועילני ולא לדחות הנזק מעלי. ואולי כשאגלה להם את מעשי, לא יחשבו עלי דברים טובים כפי רצוני, אלא יחשבו שאני מכת החנפים, ולא אהיה ראוי אצלם אלא למיאוס ולגנות. ואז אפסיד משני הצדדים, גם לא יהיו מעשי שלמים לשם ה', וגם לא יעלה בידי מה שקיויתי מבני אדם בעוה"ז. ותאמר לו עוד: שמא אם יהיה לי הכבוד בעולם הזה על מעשי, לא ישאר לי לעולם הבא מן הגמול עליו כלום, מפני שקיבלתיו מהרה בעולם הזה. וסיפרו על אחד מן החסידים, שנכנס לשוק לקנות חפץ, וכשנכנס לחנות אמר אדם אחד למוכר 'עשה כרצונו, כי הוא מאנשי היראה והתורה'. אמר לו החסיד: איני צריך לויתורך, כי לא באתי לקנות את החפץ בתורתי, אלא בממוני. וסירב לקנות ממנו, וקנה במקום אחר, שלא הכירוהו בו.
