רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְכָל בְּנֵי עוֹלָם עוֹבְרִים לְפָנָיו כִבְנֵי מָרוֹן. וְכָתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, יִרְאָה – לְהִשָּׁמֵר מִלַּעֲבוֹר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְאַהֲבָה – לְקַיֵּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהֵן הָאָדָם, לִהְיוֹתוֹ חֹמֶר עָכוּר, עָפָר מִן הָאֲדָמָה, דּוֹמֶה לְמִי שֶּׁעֵינָיו סְגוּרוֹת, וְגַם יוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל, שֶׁהָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, וּכְדֵי לְהוֹצִיאוֹ מֵהַחֲשֵׁכָה צָרִיךְ שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁיִּפָּתְחוּ עֵינָיו לִרְאוֹת, וְגַם שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ נֵר כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מְאוֹרוֹת, וְאֵין דַּי בְּאֶחָד מֵהֶם. אָמְנָם כְּשֶׁיָּבִיאוּ לוֹ נֵר, אַף אִם עֵינָיו עֲדַיִן סְגוּרוֹת, יַרְגִּישׁ קְצָת בְּאוֹר הַנֵּר, וְאִם יִפְתָּח עֵינָיו מְעַט, יִרְאֶה אוֹר מוּעָט, וּלְפִי הַשִּׁעוּר שֶׁיִּפְתַּח אֶת עֵינָיו – כָּךְ יִרְאֶה אוֹר גָּדוֹל מֵהַנֵּר. כֵּן הוּא הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי שִׂכְלוֹ סְתוּמִים מִלְּהִסְתַּכֵּל בַּמֻּשְׂכָּלוֹת וּמִלְּהִשְׁתַּדֵּל עַל כָּךְ, וְגַם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם שָׁפֵל וְאָפֵל, מִתּוֹךְ כָּךְ הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, טַח מֵרְאוֹת עֵינָיו, מֵהַשְׂכִּיל לִבּוֹ, אֵיךְ לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה כְּלָל. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טִּיבָהּ שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה רַק מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה מִמִּי צָרִיךְ לִירֹא וְאֶת מִי צָרִיךְ לֶאֱהֹב, וְאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לְכָךְ. מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁרָצָה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם סְּגֻלָּתוֹ, נָתַן לָהֶם מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר בָּהֶם מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפַע קְדֻשָּׁה, וּמֵאִיר לָהֶם אֶת אוֹרוֹ בִּזְמַנִּים מְסֻיָּמִים בַּשָּׁנָה.
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיָמִים נוֹרָאִים מֵאִיר אוֹר הַפַּחַד וְהַיִּרְאָה, וְלָכֵן אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ יִרְאָה וּפַחַד בְּיוֹם זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּלְפִי הֲכָנָתוֹ שֶׁעָשָׂה מִקֹּדֶם. יֵשׁ מִי שֶׁיָּרֵא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְאֵימוֹת מָוֶת, וְיֵשׁ יָרֵא יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת. יֵשׁ יָרֵא יִרְאָה מוּעֶטֶת, וְיֵשׁ יָרֵא יִרְאָה גְּדוֹלָה, וּלְפִי הַשֶּׁפַע וְהַהֶאָרָה שֶׁמְּקַבֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ נִמְשָׁךְ עָלָיו וְנִשְׁאַר הָרֹשֶׁם לְכָל הַשָּׁנָה.
הִנֵּה כִּי כֵן, רָאוּי לְכָל אָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִהְיוֹת לִבּוֹ מָלֵא יִרְאָה, רְתֵת וְזִיעַ, מִפַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בַּהֲכָנוֹת שֶׁל הָאָדָם, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁשַּׁעֲרֵי יִרְאָה פְּתוּחִים, כַּאֲשֶׁר יְעוֹרֵר הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ – יִמְצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ, וְחָיְתָה נַפְשׁוֹ לְכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וּבִתְנַאי שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, כִּי אִם כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה רַק עָסוּק לְהַעֲמִיק וּלְהַתְמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לְיִרְאָה אֶת ה' הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּגַדְלוּת ה' וּבְמַלְכוּתוֹ, שֶׁהוּא הָעִקָּר וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת.
