כא) המתכוין לזרוק שמנה אמות ברשות הרבים, ונח החפץ בסוף ארבע, חייב, שהרי נעשה כשיעור המלאכה, ונעשית מחשבתו, שהדבר ידוע שאין זה החפץ מגיע לסוף שמונה עד שיעבור על כל מקום ומקום מכל השמנה, וכיון שהיתה כוונתו גם שיגיע החפץ לסוף ארבע אמות, הרי התקיימה מחשבתו [אף שהיה רצונו שימשיך הלאה עד סוף שמונה אמות], אבל אם נתכוין לזרוק ארבע בלבד, ונח החפץ בסוף שמנה, פטור, לפי שנח במקום שלא חשב שתעבור בו, וכל שכן שלא חשב שתנוח בו, לפיכך אם חשב בעת זריקה שינוח החפץ בכל מקום שירצה, חייב:
כב) זרק חפץ לתוך ארבע אמות ברשות הרבים, ונתגלגל חוץ לארבע אמות, פטור. זרק חוץ לארבע אמות, ונתגלגל לתוך ארבע אמות, אם נח על גבי משהו חוץ לארבע אמות, ואחר כך נתגלגל ונכנס לתוך ארבע אמות, חייב. ואם לא נח כלל, הרי זה פטור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
