יד וְרֹחַב֩ פְּנֵ֨י הַבַּ֧יִת וְהַגִּזְרָ֛ה לַקָּדִ֖ים מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ טו וּמָדַ֣ד אֹֽרֶךְ־הַ֠בִּנְיָן אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה אֲשֶׁ֨ר עַל־אַֽחֲרֶ֧יהָ וְאַתִּיקֶ֛יהָא מִפּ֥וֹ וּמִפּ֖וֹ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַֽהֵיכָל֙ הַפְּנִימִ֔י וְאֻֽלַמֵּ֖י הֶֽחָצֵֽר׃
֍ ֍ ֍
(יד) בשני הפסוקים הבאים חזר ומדד את המרחק ממזרח למערב באופן שגם בו יהיו מאה אמות [ולא רק תשעים אמות, כפי שהיה במדידה האמורה בפסוק י"ב], ותחילה מבאר שמדרום לצפון היו מאה אמה גם בצד המזרחי, הסמוך לאולם, וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה – בנין התאים שמצפון ומדרום, לַקָּדִים – כאשר היתה המדידה בצד מזרח, במקום האולם, היה גם כן מֵאָה אַמָּה כפי המדידה האמורה בפסוק י"ג, כי גם במזרח, בצידי האולם, היו תאים בנויים מצפון ומדרום [אמנם כאן מכנה את המדידה מצפון לדרום בשם 'רוחב', כי זו מידה השייכת למדידה שבפסוק הבא, שבה המרחק ממזרח למערב הוא מאה אמה, ובמקום ששתי המדידות שוות, ה'אורך' הוא ממזרח למערב].
(טו) וּמָדַד את אֹרֶךְ הַבִּנְיָן פעם נוספת ממזרח למערב, אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה – על פני האולם ההיכל וקדש הקדשים, אך בשונה מהמדידה של פסוק י"ב, ששם מדד רק עד סוף התאים הצפוניים והדרומיים, ולכן היתה המדידה רק תשעים אמות, כי אין שם תאים מערביים, עתה המשיך למדוד אל אֲשֶׁר עַל אַחֲרֶיהָ, לכיוון מערב, שאמנם לא היו שם תאים, אך בנו שם 'אתיקים', וְאַתִּיקֶיהָא – בנין הבנוי בגובה על גבי קורות הנמשכות מגג לגג, וכאן נמשכו קורות אלו מגג התא המערבי אל גובה הקיר הפנימי של החצר, והיו בנויים מִפּוֹ וּמִפּוֹ – מצפון ומדרום, באותו מקום שבו היה חלל ריק לכיוון מערב, כיון שלא המשיכו שם התאים הצפוניים והדרומיים, ולא היו שם תאים מערביים, והיו האתיקים הללו בנויים מסיום גובה התאים ולמעלה [ותחת האתיקים היה חלל ריק], בצפון ובדרום, ברוחב עשר אמות ממזרח למערב, ובאורך עשרים ותשע אמות מצפון לדרום [כי התאים הצפוניים והדרומיים היו תשע עשרה אמות כל אחד, ועוד עשר אמות פנויים עד קיר החצר הפנימי, ובמקום זה שלא היו בו תאים נשאר מכל צד חלל של עשרים ותשע אמות על עשר אמות], ונמצא שמהתא המזרחי ביותר לצד האולם, ועד סוף האתיקים שבמערב, היו מֵאָה אַמָּה. ומוסיף ואומר שמדידה זו של מאה אמה היתה גם בחלק שלא היו בו אתיקים, והיינו בחלק המרכזי של החצר הפנימי, בו היו האולם ההיכל וקדש הקדשים, כי שם היה תא בצד מערב, וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי נמשך תשעים אמה, וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר – יחד עם התא המערבי, המכונה כאן 'אולמי החצר', שהיה חללו חמש אמות וכותלו חמש אמות, היה גם חלק זה מאה אמה.
