הלכות שגגות, פרק ג, יא-יב

יא) כל האשמות שבתורה מעכבין את הכפרה, חוץ מאשם נזיר. ספק נזיר, וספק מחוסרי כפרה, וספק סוטה, כולם מביאין קרבנותיהן אחר יום הכפורים.
יב) מי שהוא מחוייב קרבן חטאת או קרבן אשם, והרי הוא יוצא מבית דין ליהרג על חטא אחר שעשה, אם היה כבר זבחו זבוח, משהין אותו עד שיזרק הדם, ואחר כך יהרג. ואם עדיין לא נשחט הזבח, אין משהין אותו עד שיקריבו עליו, אלא הורגים אותו מיד.