משנה ח: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַיְלוֹנִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַחֲזִיר. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ:
משנתנו מביאה אופנים נוספים, בהם אסור לאדם להחזיר את אשתו לאחר שגירשה:
הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שהיא אַיְלוֹנִית – אינה ראויה לילד ['אילונית' מלשון איל, כלומר שהיא כאיל זכר שאינו יולד], רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יַחֲזִיר – אסור לו להחזירה לעולם, כיון שחששו חכמים שתינשא לאחר, ותלד לו, ויאמר בעלה הראשון שאילו היה יודע שהיא ראויה לילד לא היה מגרשה, ולדבריו הגט ניתן בטעות והרי היא אשת איש, ונמצא מוציא לעז על בניה מהשני שהם ממזרים, ולכן תיקנו שלעולם לא יוכל להחזירה, וכיון שמגרש על דעת כן לא יוכל להוציא עליה לעז. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַחֲזִיר, כיון שלא התנה איתה בפירוש ובתנאי כפול שהגט ניתן לה רק אם היא איילונית, וממילא אף אם יתברר שאינה אילונית, אין הגט בטל.
אשה אילונית יכול בעלה לגרשה ואינו חייב ליתן לה כתובתה, כיון שמקח טעות הוא, שעל דעת כן שהיא אילונית לא היה נושאה ולא מתחייב לה כתובה.
אם נִשֵּׂאת אותה אשה, שגירשה בעלה מחמת שהיא אילונית, לְאדם אַחֵר, וְהָיוּ לָהּ בָּנִים הֵימֶנּוּ, וְהִיא תוֹבַעַת כְּתֻבָּתָהּ מבעלה הראשון, כיון שהתברר עתה שאינה אילונית, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹמְרִים לָהּ לאותה אשה, שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה לִיךְ מִדִּבּוּרִיךְ – מוטב לך שתשתקי ולא תתבעי כתובתה, כיון שאם תתבעי אותה בטענה שאינך אילונית, יאמר הבעל הראשון שאילו היה יודע שעליו ליתן לך כתובתך לא היה מגרשך, ואם כן הגט ניתן לך בטעות, והוא בטל ובנייך מהשני ממזרים, ולכן מוטב לה שלא תתבע כתובתה כלל.
