הלכות שגגות, פרק ד, ג-ד

ג) כפי שהתבאר, באופן שהאיסור החדש נוסף על בני אדם אחרים, הרי הוא חל גם על האדם שהיה הדבר אסור עליו קודם לכן, ואמנם, כל אלו שתאסר זו הערוה עליהן באיסור מוסיף, צריך שיהו האנשים האחרים מצויין בעולם כדי שתאסר עליהן, ומתוך שתאסר עליהן יתוסף איסור אחר לזה. אבל אם אינן מצויין בעולם, אין אומרין הואיל אילו היה לזה בנים או אחים היתה נאסרה עליהן, לפיכך יתוסף בה איסור לזקן, שהרי אין שם עתה לא בן ולא אח, וכיון שבפועל לא חל האיסור על אדם נוסף, אינו חל על אדם זה, וכן כל כיוצא בהן.
ד) מי שהיה נשוי שלש נשים, ובא על אמה של אחת מהן, שהיא אם אמה של שנייה, שהיא אם אביה של שלישית, אף על פי שזקנה זו היא חמותו ואם חמותו ואם חמיו, ושלשה שמות של איסור הן, ואיסור בת אחת היא, מכל מקום אינו חייב אלא חטאת אחת, לפי שנאמר באשה ובתה ובת בנה ובת בתה 'שארה הנה זמה היא', הכתוב עשה שלשה גופין אלו כגוף אחד, לפיכך יחשבו השלשה שמות הללו כשם אחד.
ה) אבל הבא על אחותו, שהיא אחות אביו, והיא אחות אמו, חייב שלש חטאות, שנאמר 'ערות אחותו גילה', חייב הכתוב על אחותו בפני עצמה, ואף על פי שהיא אחות אמו ואחות אביו. והיאך תהיה זאת, כגון שבא על אמו, והוליד ממנה שתי בנות, ובעל אחת מבנותיו, והוליד ממנה בן, כשיבא הממזר הזה על הבת השנית, שהיא אחות אמו הממזרת, שהיא אחותו מאביו, שהיא אחות אביו מאמו, חייב שלש חטאות. וכן כל כיוצא בזה.