משנה ג: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת, וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, אֲפִלּוּ מִטְּפוּסִין הַרְבֵּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד, וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּמַתִּיר בְּחַלָּה:
משנה ג: הַלּוֹקֵחַ פת מִן הַנַּחְתּוֹם, מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה שנאפתה היום עַל הַצּוֹנֶנֶת שנאפתה אתמול, וְכן מִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, אֲפִלּוּ מִטְּפוּסִין הַרְבֵּה – ואפילו אם ניכר שהלחמים שונים זה מזה בצורתם, וזו הוכחה לכך שנאפו בדפוסים שונים, אין חוששים שמא אתמול קנה הנחתום חיטים מאדם אחד, והיום מאדם אחר, ויתכן שאחד מהם מעשר וחבירו אינו מעשר, וכשהוא מפריש כעת מעשרות משל היום על של אתמול או להיפך, נמצא שהוא מעשר מהפטור על החיוב או מהחיוב על הפטור, כיון שדרך הנחתום לקנות הכל מאותו אדם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר באופן שחלק מהלחמים מהיום וחלק משל אתמול, אפילו אם כולם עשויים באותו הדפוס, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שמא חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד, וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר, ויתכן שאחד מהם מעשר וחבירו אינו מעשר, ונמצא שמפריש מהחיוב על הפטור או להיפך, אך אם הכל משל היום או הכל משל אתמול, אף אם עשויים הלחמים בדפוסים שונים, אין חוששים שמא לא נקנתה התבואה מאותו אדם, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, אפילו הכל משל היום או הכל משל אתמול, אם הם עשויים בדפוסים שונים חוששים שמא כל פת נעשתה מתבואה שנרכשה מאדם אחר, ויתכן שהוא מפריש מהחיוב על הפטור או להיפך, וּמַתִּיר בְּחַלָּה, כיון שאף אם קנה את התבואה מבני אדם שונים, הרי חיוב חלה חל רק בזמן שנעשית העיסה, וכיון שבודאי העיסה כולה נעשתה על ידי נחתום זה, לא יתכן שחלקה חייבת וחלקה פטורה, ולכן ניתן להפריש חלה אף מלחם אחד על לחם אחר.
