ט) גג הסמוך לרשות הרבים בתוך גובה עשרה טפחים מקרקע רשות הרבים, הואיל ורבים מכתפין עליו, אסור לטלטל בגג עד שיעשה לו סולם קבוע להתירו, כי על ידי הסולם הוא מגלה דעתו שהוא מסלק את הגג מכח רשות הרבים, ומייחדו לשימוש הבית. עמוד ברשות הרבים, גבוה עשרה ורחב ארבעה, הרי זה רשות היחיד. נעץ בגבהו יתד כל שהוא, אפילו אינה גבוהה שלשה, הואיל וראוי לתלות ביתד ולהשתמש בו, הרי זה ממעטו – ממעט את גובה העמוד, ונעשה כרמלית, ואין מודדין לו את גובהו אלא מן היתד ולמעלה, ואפילו מלאהו כולו יתידות הרי זה ממעט גובהו, שהרי תולין באותן היתידות ומשתמשים בהן:
י) חורי רשות היחיד – חורים שבכתלי רשות היחיד הפונים לרשות היחיד, הרי הן כרשות היחיד. אבל חורי רשות הרבים אף שהם פתוחים לרשות הרבים, אינם כרשות הרבים, אלא הרי הן כפי מדתן של החורים עצמם, כיצד, חור בצד רשות הרבים, אם יש בו ארבעה על ארבעה וגבוה עשרה, הרי הוא רשות היחיד. ואם אין גבוה עשרה, הרי זה כרמלית. ואם אין בו ארבעה על ארבעה, הרי זה מקום פטור, והוא שגבוה שלשה, שכל הפחות משלשה הרי הוא כארץ:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
