יד. נוהגים להזהר שלא לאכול פרי חדש בימי בין המיצרים. ובשבתות שבינתים מותר, ובפרט כשיש צורך בדבר משום כבוד שבת. אולם לאחר ר"ח אב, אין ללבוש בגד חדש אף בשבת. ואם שכח שפרי זה הוא חדש, ובירך עליו ברכת הנהנין, יברך עליו ברכת שהחיינו, ויאכל מהפרי. ופרי חדש שיתכן שלא יהיה בנמצא אחר ט' באב, מותר לברך עליו שהחיינו בבין המיצרים, ואם אפשר יברך עליו בשבתות שבינתים. וחולה שהפרי החדש פותח את תיאבונו, מותר לברך שהחיינו על פרי חדש בימים אלה. וכן קטן שאינו מבחין בין ימים אלו לשאר ימות השנה, ומתאוה לפרי חדש, מותר לתת לו פרי חדש ולברך שהחיינו. ומי שטעה ואכל פרי חדש בימים אלה בלי ברכת שהחיינו, לא יאכל עוד ממנו, ולאחר ט' באב יברך שהחיינו על פרי חדש אחר, ויכוין לפטור פרי חדש זה.
טו. העושה מצוה בפעם הראשונה בחייו, והיא אינה באה מזמן לזמן, או אם שוחט לראשונה, אין לו לברך "שהחיינו", שגם בברכת שהחיינו נקטינן דספק ברכות להקל. ולכן נער המניח תפילין חדשות לראשונה בחייו, אין לו לברך שהחיינו, אף אם מניחם ביום מלאת לו י"ג שנה ויום אחד. ונכון שיברך על טלית חדשה "שהחיינו" ויפטור את התפילין החדשות. וכן אשה המדליקה נרות שבת לראשונה בחייה, אינה מברכת שהחיינו, וכן אשה הטובלת במקוה טהרה בפעם הראשונה, אינה מברכת שהחיינו.
