יא. פרי שאינו מתחדש משנה לשנה, אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו, אינו מברך שהחיינו. ואין מברכים שהחיינו על הבוסר, אלא כשהבשילו האשכולות של הענבים, וכן בכל פרי, שאין לברך עליו שהחיינו אלא אחר גמרו, ולא כשהוא בוסר.
יב. האוכל בשר או עוף לראשונה בחייו, וכן כל מאכל או משקה שהוא שמח באכילתם או בשתייתם, אינו מברך שהחיינו.
יג. יש נוהגים בימי ספירת העומר שלא ללבוש בגד חדש, כל שאילו לבשו בשאר ימות השנה היה צריך לברך עליו שהחיינו. ויש מקילים בזה, וטוב לחוש לזה ממדת חסידות. וכשיש צורך יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה, ויברך עליו שהחיינו. וכן במקום שמחת בר מצוה, או ברית מילה. אבל על פרי חדש יש להקל לברך עליו ברכת שהחיינו בימי הספירה, ואין להחמיר בזה. ואף מי שנהג להחמיר בזה, יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה, אפילו אם היה יודע שהוא חומרא. (ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן רכה – עוד מדיני ברכת שהחיינו)
