משנה ב: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים, לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין בָּהֶם לַכֹּהֲנִים. בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ מִכֹּחַ הַכֹּהֲנִים. שְׁתֵי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, לַכֹּהֲנִים, וְאֵין בָּהֶם לַמִּזְבֵּחַ. וּבָזֶה יָפֶה כֹּחַ הַכֹּהֲנִים מִכֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ:
משנה ב: מִנְחַת כֹּהֲנִים, בין מנחת חובה ובין מנחת נדבה, וכן מנחה שמביא כל כהן ביום שהוא מתחיל לעבוד בבית המקדש, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ – חביתי כהן גדול הבאים בכל יום, וּמִנְחַת נְסָכִים, הקריבה יחד עם קרבנות בהמה, במנחות אלו כל המנחה מוקטרת לַמִּזְבֵּחַ, ואין נוטלים מהן קומץ, וְאֵין בָּהֶם חלק לַכֹּהֲנִים, בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ מִכֹּחַ הַכֹּהֲנִים.
שְׁתֵי הַלֶּחֶם הקרבים בחג השבועות, וְלֶחֶם הַפָּנִים הבאים בכל שבת, הרי הם רק לַכֹּהֲנִים, וְאֵין בָּהֶם חלק לַמִּזְבֵּחַ. וּבָזֶה יָפֶה כֹּחַ הַכֹּהֲנִים מִכֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ:
