פרק מב א וַיּֽוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃
֍ ֍ ֍
(א) עזרת הנשים היתה מרובעת, וחללה היה בגודל של שלש מאות עשרים ושש אמות, על שלש מאות עשרים ושש אמות [מלבד עובי הכתלים שהיו שלש עשרה אמות בכל צד], והיתה מחולקת לשלשה חלקים, א. החלק המזרחי, מאה אמה ממזרח למערב, על שלש מאות עשרים ושש אמות מצפון לדרום, משער המזרח ועד מאה אמות משם [ושעריו, תאיו ואולמיו התבארו לעיל, פרק מ' פסוקים ו'-כ"ב]. ב. החלק האמצעי, מאה ושלש עשרה אמה ממזרח למערב, על שלש מאות עשרים ושש אמות מצפון לדרום, ממקום שהתחילה בו עזרת ישראל, ועד האולם. ובאמצע מקום זה היה היקף חומה פנימי של עזרת ישראל בגודל מאה ושלש עשרה אמה ממזרח למערב [יחד עם עובי הכותל שהיה שלש עשרה אמות במזרח], על מאה עשרים ושש אמות מצפון לדרום [יחד עם עובי הכתלים, שהיו שלש עשרה אמות בצפון ושלש עשרה אמות בדרום], ונשארו בחלל עזרת הנשים, בצפון ובדרום, מאה אמה על מאה אמה פנויות מכל צד. ג. החלק המערבי, מאה ושלש עשרה אמות ממזרח למערב, על שלש מאות עשרים ושש אמות מצפון לדרום, ממקום שהתחיל בו האולם, ועד הקיר החיצוני של עזרת הנשים [ללא עובי הקיר עצמו], ובאמצע חלל זה היה היקף חומה פנימית של הבנין והגזרה [ועובי כתלי החומה הזו היה חמש אמות מכל צד], ובתוך היקף זה היו האולם, ההיכל, קדש הקדשים, והתאים שסביבם, בגודל של מאה אמה על מאה אמה [יחד עם עובי הכתלים של החומה הפנימית הזו]. והיקף חומה זו היה צר יותר [בחלק שמצפון לדרום] לעומת היקף החומה של עזרת ישראל, כי חלל עזרת ישראל היה מאה אמה ללא עובי הכתלים, שהיו עשרים ושש אמות משני הצדדים יחד, ואילו בחלק זה היה היקף החומה מאה אמה יחד עם עובי הכתלים, ונמצא שבצידי ה'בנין והגזרה' התרחב חלל עזרת הנשים בשלש עשרה אמות מכל צד, ונשארו מצפון ומדרום חללים פנויים בעזרת הנשים של מאה ושלש עשרה אמות על מאה ושלש עשרה אמות מכל צד [לעומת החלק האמצעי, ששם היתה עזרת ישראל, והיו שם רק מאה אמות מכל צד]. ובחלק מערבי זה של עזרת הנשים היה חלל נוסף, מאחורי קדש הקדשים בצד מערב, שלש עשרה אמות ממזרח למערב, מהכותל הפנימי של הבנין והגזרה בסיום התא המערבי שמאחורי קודש הקדשים, ועד הכותל של חומת עזרת הנשים. ולהלן (פרק מ"ו פסוקים כ"א-כ"ד) יבואר שבארבע פינות החצר החיצונית הזו היו "חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת", והם לשכות ללא תקרה, אורכן ממזרח למערב ארבעים אמה, ומצפון לדרום שלשים אמה. עוד יש להקדים, שאף על פי ששחיטת ואכילת קדשי קדשים יכולה להיעשות רק בעזרת ישראל, מכל מקום התבאר לעיל שקידשו בעזרת הנשים רצועה של עשרים אמה ברוחבה, מצפון ומדרום לחומת עזרת ישראל, וקידשוה בקדושת עזרת ישראל, ובה עמדו חלק מהלשכות שהיה מותר לשחוט בהן קדשים קלים, ולאכול בהן קדשי קדשים. בפסוקים הבאים יבואר מה היה בחלקים הצפוניים והדרומיים של החלק המערבי של עזרת הנשים, באותן מאה ושלש עשרה אמות [ממזרח למערב] הסמוכות ל'גזרה' ולתאים, מצפון ומדרום. וַיּוֹצִאֵנִי מהחצר הפנימית, אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, היא עזרת הנשים, באותו חלק מערבי של עזרת הנשים הסמוך לאולם, להיכל ולקדש הקדשים, הַדֶּרֶךְ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן – אל החלק הצפוני של עזרת הנשים, וַיְבִאֵנִי אֶל הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר היתה בנויה נֶגֶד הַגִּזְרָה [-האולם, ההיכל וקדש הקדשים], וַאֲשֶׁר נֶגֶד הַבִּנְיָן [-התאים הבנויים סביבם], ושם, בצמוד לכותל הצפוני של החומה המקיפה את הגזרה והבנין, היו 'לשכות העשרים', והם לשכות שהיו משוכות ברוחבן עשרים אמות מצפון לדרום, ובאורך מאה אמה ממזרח למערב, ואף שהיו בחלל עזרת הנשים היתה קדושתן כקדושת עזרת ישראל. והביאו אל הלשכה הראשונה שבהם, המזרחית ביותר, שהיא היתה קרובה לאולם הנמצא במזרח [ורק התאים היו חוצצים ביניהם], והיה פתח בין האולם לבין התא הראשון הבנוי לידו, וכן היו התאים פתוחים זה לזה, והתא הקרוב אל הלשכה היה פתוח [דרך פתח שנעשה בכותל החומה המקיפה את הגזרה והבנין] אל הלשכה הזו בצידה הדרומי הסמוך לאולם, והיא הלשכה הראשונה ב'לשכות העשרים', באופן שהעומד בלשכה זו היה רואה את פתח האולם, והיו יכולים לשחוט שם קדשים קלים, שנאמר בהם "וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא ג' ב'), ומ'לשכות העשרים' הללו הנמשכות מאה אמה ממזרח למערב, לאחר שנכנס דרך האולם אל הלשכה המזרחית ביותר [והפתח שלה היה לצד דרום, אל התאים ואל האולם], הוליכו לרוחב אותם עשרים אמה, מדרום לצפון, והוציאו דרך פתח קטן שהיה בצד צפון של אותה לשכה, אֶל הַצָּפוֹן – אל החלק הצפוני שבעזרת הנשים, כי בסוף רוחב לשכות העשרים הללו, לצד צפון, היה פתח של אמה אחת פתוח אל הצפון, שממנו היה ניתן לצאת אל עזרת הנשים [אך כיון שהפתח העיקרי היה לצד דרום, למול האולם, היה דינם של כל הלשכות הללו כשייכות אל עשרים אמה המקודשות, שניתן לאכול בהם קדשי קדשים].
