השער העשרים וששה – שער התשובה
[המשך ארבעה ועשרים דברים מעכבים את התשובה:]
העוונות, שני מינים הם: האחד, עבירה שבינו לבין המקום ברוך הוא בלבד, כגון תפילין וציצית וסוכה, וכיוצא באלו. והשני, עבירה שבין אדם לחברו.
אותן העבירות שבין אדם למקום ברוך הוא, יעשה תשובה באותו עניין שעבר. כגון: אם לא קיים מצות עשה – ישתדל לקיים; אם לא עסק בגמילות חסדים – יטרח מעת התשובה ואילך לגמול חסד; ואם עבר על מצות לא תעשה, יתן בלבו שלא יעבור מעתה ואילך.
כללו של דבר: מי שרוצה להיות מבעלי התשובה השלמים, צריך לערוך מלחמה גדולה בלבו. ואין העניין כמו שחושבים העולם, כי לא יחשבו בעלי תשובה אלא מי שעבר עבירות ידועות וגדולות, אין העניין כן, כי יש גזלנים הרבה שאינם יודעים שהם גזלנים, כגון מי שקורא חברו לדון עמו, ויודע שאינו חייב לו מאומה, אבל הוא מתכוון להקניטו ולצערו ולהפסידו שיפזר מעותיו, ואינו מעלה בלבו שזה הדבר הוא גזל.
