משנה ח: הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ:
משנה ח: הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל ודאי מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, ושני המוכרים הודיעוהו שזהו טבל ודאי, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, ומוסיפה המשנה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חכמים שאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ, וכגון שהתערב לו חולין מועטים בטבל מרובה, שאינו יכול לעשר מתוך התערובת שמא יפריש מהחיוב על הפטור או להיפך, ולכן צריך לתקנו ממקום אחר, מכל מקום השמיעה לנו המשנה את הדין באופן שעברו ומכרו טבל ודאי.
