משנה ב: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים. שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע, אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה הַמְארָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאֶחָת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּטָה, אֵינָה יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ:
משנתנו נשנתה בזמן שגזרו הגויים על שמירת המצוות, ולא היו יכולים לנהוג בפרהסיא בדיני התורה, ומבארת כיצד היו נוהגים בעניני גיטין.
הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לשלוחה 'הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי', וקיבל הלה את הגט מיד הבעל, אך מפני גזירת המלכות קרעו והשליכו, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים כדי להתירה להינשא, כת אחת של שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה לשליח לקבל את הגט [שאם לא כן אין בקבלת השליח כלום], וְכת של שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל השליח את הגט וְקָרַע. מוסיפה המשנה ומבארת שאין צורך בשתי כתות עדים ממש, אלא בשתי עדויות, ולכן אֲפִלּוּ אותם שני עדים הֵן הָרִאשׁוֹנִים המעידים על מינוי השליחות וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים המעידים על קבלת הגט, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים – עד אחד מעיד על מינוי השליחות, וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים – עד אחד מעיד על קבלת הגט, וְעד אֶחָד נוסף מִצְטָרֵף עִמָּהֶן ומעיד על שני הדברים.
נַעֲרָה בת שתים עשרה שנים [עד גיל שתים עשרה וששה חודשים] הַמְאוֹרָסָה – שהתקדשה אך עדיין לא נישאה, ובגיל זה יכול אביה לקבל עבורה את הקידושין, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָהּ – יכול המקדש לתת את הגט לה, כיון שהיא גדולה, או לאביה, שכשם שאביה יכול לקבל קדושין עבורה, יכול הוא לקבל את הגט עבורה [אבל לאחר שנישאת יצאה מרשות האב, ולכן אפילו קטנה שנישאת אין אביה מקבל עבורה את גיטה]. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאֶחָת – לא יתכן שנתינת הגט תוכל להיעשות על ידי שני בני אדם, היא או אביה, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד.
דין נוסף: וְכֹל אשה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּטָה, מחמת קטנותה או מחמת שאינה בת דעת, אֵינָה יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ, כיון שנאמר בתורה 'ושילחה מביתו', ואילו זו שאין בה דעת, משלחה והיא חוזרת, ואף אביה אינו יכול לקבל עבורה את גיטה, מאחר ואין מתקיים בה 'ושלחה מביתו'.
