משנה ט: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְנָפַל, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בָּיִת. הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל, גָּדוֹל, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם, שְׁנַיִם, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחֹת מֵהַחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם:
הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, ולא השכיר לו בית מסוים, אלא הראה לו בית, ואמר לו 'בית כזה' אני משכיר לך, וְנָפַל הבית, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אחר, למשך זמן שכירותו. הָיָה הבית קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל, וכן אם היה גָּדוֹל, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם. שְׁנַיִם, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחֹת מֵהַחַלּוֹנוֹת, וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, כיון שבכל דבר יש מעלות וחסרונות, ויתכן שהשוכר רוצה דווקא את הבית בצורתו הזו, ואין המשכיר רשאי לשנותו.
