הלכות שגגות, פרק ו, ח-ט

ח) אכל כחצי זית, ונודע לו האיסור, וחזר ושכח ואכל כחצי זית אחר בהעלם שני, פטור מחטאת, שהרי נודע לו בינתיים האיסור, ויש ידיעה לחצי שיעור – ידיעת האיסור לאחר אכילת חצי שיעור נחשבת כידיעה ה'מחלקת' בין שתי האכילות, ואינן מצטרפות לחייב חטאת. וכן אם כתב אות אחת [בשבת] בשגגה, ונודע לו האיסור, וחזר ושכח וכתב אות שנייה סמוכה לה בהעלם שני, הרי זה פטור מקרבן חטאת, וכן כל כיוצא בזה. וכן אם הוציא חפץ בשבת ברשות הרבים שתי אמות בשוגג, ושתי אמות במזיד, ושוב שתי אמות בשוגג, אם עשה כן בזריקה, והיינו שנזכר באמצע שהיה החפץ באויר וחזר ושכח, הרי זה חייב, לא מפני שאין ידיעה מחלקת לחצי שיעור, אלא מפני שאין בידו להחזירה לאחר הזריקה, לפיכך לא הועילה לו הידיעה שבינתיים לחלק. ואם בהעברה, שלאחר שהעביר את החפץ בידו שתי אמות נזכר באיסור, ולאחר שתי אמות נוספות חזר ושכח, ונמצא שהוליכו ארבע אמות בשגגה, אך בין שתי האמות הראשונות לשניות היתה ידיעה, המחלקת, פטור, שיש ידיעה לחצי שיעור, ומחלקת היא בין שני חצאי השיעורים, כמו שביארנו.
ט) האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם אחת, ונודע לו על הראשון, וחזר ונודע לו על השני, הרי זה מביא שתי חטאות, כיון שהידיעות מחלקות, כלומר, מאחר ולא נודע לו בבת אחת על שני האיסורים, אלא נודעו לו האיסורים בשתי פעמים, הרי זה כאילו אכל את שני השיעורים בשתי העלמות, וחייב שתי חטאות. ואף על פי שלאחר ידיעת החטא הראשון עדיין לא הפריש הקרבן, וכבר נודע לו החטא השני. אבל אם נודע לו על שניהן כאחת, מביא חטאת אחת. וכן יראה לי שהוא הדין בבעילות.