הלכות שגגות, פרק ו, ג-ד

ג) הקיז דם לבהמתו, וקיבלו בשני כוסות, ושתאן בהעלם אחת, אינו מביא אלא חטאת אחת.
ד) האוכל מאכלות הרבה, משמות של איסורים הרבה, בהעלם אחת, חייב על כל שם ושם של איסור בפני עצמו. כיצד, כגון שאכל חֵלֶב, ודם, ונותר, ופיגול, בשיעור כזית מכל אחד ואחד, בהעלם אחת, שלא נודע לו האיסור בין אכילה לאכילה, מביא ארבע חטאות, וכן כל כיוצא באלו. וכל האוכל כזית אחד שנתקבצו בו שמות של איסורים הרבה, בהעלם אחת, אם נתקבצו ב'איסור מוסיף' [-שהאיסור החדש הוסיף על האיסור הראשון], או ב'איסור כולל' [-שהאיסור החדש כולל מי שלא נאסר באיסור הקודם], או באיסור שחל בבת אחת עם האיסור האחר, חייב על כל שם ושם של איסור. לפיכך, הטמא שאכל כזית חלב ונותר ביום הכפורים, מביא ארבע חטאות, ואשם. חטאת אחת, משום טמא שאכל קודש. וחטאת אחת משום אוכל חלב. ואחת, משום אוכל נותר. ואחת, משום יום הכפורים. והוא – ובתנאי שיצטרף אוכל אחר עם כזית זה, עד שישלימו לככותבת, שזהו שיעור האכילה המחייב חטאת ביום הכפורים, ומביא אשם ודאי למעילה, שהרי נהנה מן ההקדש בשגגה.