משנה ה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה קִּצְבָּה בַּכְּרִי. אֶלָּא אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ באריסות, שבעל הבית מקבל חלק מהתבואה כפי שצמחה באותה שנה, וְלֹא עָשְׂתָה תבואה כראוי, אִם יֶשׁ בָּהּ כמות של תבואה שיש בה כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי – ערימת תבואה, וזהו שיעור הקרוב לסאתיים, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה קִּצְבָּה בַּכְּרִי – וכי שייך לתת שיעור של 'כרי' לכל שדה, והרי יש שדה גדולה שאין כדאי לטרוח בה בשביל כרי, אֶלָּא השיעור הוא אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה – אם יש בתבואה שיעור כפי מה שזרע בה, חייב לטרוח בה.