טו) כצוצרה – כמין בליטה היוצאת מן הכותל [כמו מרפסת ישרה ושטוחה ללא מסגרת ומעקה כלל], שהיא למעלה מן הים, וחלון בתוכה – יש פתח בקרקעיתה מעל גבי המים, אין ממלאים ממנה מים בשבת, אלא אם כן עשו מחיצה גבוהה עשרה טפחים על גבי המים כנגד החלון שבכצוצרה, או תהיה המחיצה יורדת מן הכצוצרה כנגד המים, ואף על פי שהיא תלויה ואינה נוגעת במים, רואין אותה כאלו ירדה ונגעה עד המים. וכשם שממלאין מזו שעשו לה מחיצה, כך שופכין ממנה מים על הים, שהרי על הכרמלית הן שופכין, והותר הדבר על ידי מחיצה:
טז) חצר שהיא פחותה מארבע אמות על ארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת, מפני שבחצר קטנה כזו הן יוצאין לרשות הרבים במהרה, והרי זה כאילו שפך מרשות היחיד לרשות הרבים, לפיכך, אם רוצה לשפוך, צריך לעשות גומא מחזקת סאתים בתוך החצר, או ברשות הרבים בצד החצר, כדי שיהיו המים נקבצים בתוכה, וכשעושה את הגומא הזו ברשות הרבים בצמוד לחצר צריך לבנות עליה כיפה מבחוץ, כדי שלא תראה העוקה הזאת ברשות הרבים. והחצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות, שאם יש בשתיהם יחד ארבע אמות מותר לשפוך שם מים בשבת. וכמה הוא המקום שמחזיק סאתים, שזהו גודל הגומא שצריך לעשות, חצי אמה על חצי אמה ברום שלשה חומשי אמה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
