טז. קודם שיתפלל, יסיר כיחו וניעו וצואת החוטם על ידי בגד, וכל דבר הטורדו. ואסור לרוק בהיותו מתפלל תפלת העמידה. ואם מוכרח לרוק משום שהדבר מטרידו, יבליע הרוק במטפחת שבחיקו או בכסותו, ולא יבליע הרוק אלא עד שישתוק כדי הילוך ד' אמות, וכל שכן כשהוא היה מזכיר את השם, שימתין לאחר מכן כדי הילוך ד' אמות. ולא יגהק לרצונו, והוא מה שקורין בערב"י קח"ה, כי אם מתוך אונס דוקא. וכן לא יפהק לרצונו, והוא מה שקורין בערב"י תתאוו"ב, ואם הוכרח לפהק שלא היה יכול למנוע עצמו, אז ישתוק ויניח ידיו על פיו שלא תתראה פתיחתו ואף על פי שעומד לבדו ואין שם אדם רואהו: