יג) כפי שהתבאר לעיל, יש אופנים שבהם יש צורך להעמיד מחיצה באמת המים הנכנסת לחצר, והיאך מעמידין את המחיצה במים, אם היתה המחיצה באויר שלמעלה מן המים, צריך שיהיה טפח מן המחיצה יורד בתוך המים. ואם היתה המחיצה כולה יורדת בתוך המים, צריך שיהיה טפח ממנה יוצא למעלה מן המים, כדי שעל ידי זה יהיו המים שבחצר מובדלין, אף על פי שאין המחיצה מגעת עד הקרקע של אמת המים, הואיל ויש בה עשרה טפחים, הרי זו מותרת. ולא התירו מחיצה תלויה כזו אלא במים בלבד, שאיסור טלטול במים הוא רק מדבריהם [-מרבנן], והקלו במחיצה זו שאינה אלא כדי לעשות היכר:
יד) אמת המים העוברת בין החצרות, וחלונות פתוחות אליה, אם אין בה כשיעור, משלשלין דלי מן החלונות וממלאים ממנה בשבת. במה דברים אמורים, בשאינה מופלגת [-רחוקה] מן הכותל שלשה טפחים, אבל אם היתה מופלגת מן הכותל שלשה טפחים, אין ממלאים ממנה, אלא אם כן היו פסין יוצאין מן הכתלים מכאן ומכאן, שעל ידי פסים אלו נמצאת האמה כאילו היא עוברת בתוך החצר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
