הלכות שגגות, פרק ז, ב

ב) כלל גדול אמרו בשבת, כל השוכח עיקר שבת, ושכח שנצטוו ישראל על השבת, או שנשבה והוא קטן לבין העכו"ם, או נתגייר כשהוא קטן והוא בין העכו"ם, ונמצא שעתה אינו יודע כלל מענין שבת, אף על פי שעשה מלאכות הרבה, בשבתות הרבה, אינו חייב אלא חטאת אחת, כיון שהכל שגגה אחת היא. וכן חייב חטאת אחת על כל חלב שאכל, וחטאת אחת על דם שאכל, וכן כל כיוצא בזה בעבודות אלו, כיון שהכל הוא בהעלם אחד, ולא נודע לו חטאו בין עבירה לעבירה. וכל היודע עיקר שבת, אבל שכח שהיום שבת, ודימה שהוא חול, אף על פי שעשה בו מלאכות הרבה, חייב חטאת אחת על היום כולו, שהרי העלמה אחת היא, וכן חיב חטאת על כל שבת ושבת ששגג בו, כיון שכל שבת שנעלמה ממנו היא העלמה בפני עצמה, שחייב עליה חטאת [ואין זה דומה לשוכח עיקר שבת, שכל השבתות הן 'העלמה' אחת, שאינו יודע כלל שיש שבת בעולם].