חמישי
ב' אדר התשפ"ו
חמישי
ב' אדר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 9, ספר תהילים, פרק ג, ד-ו

ד וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה מָגֵ֣ן בַּֽעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי׃ ה ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה׃ ו אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃

 

֍             ֍              ֍

 

(ד) וְאַתָּה יְיָ מכחיש את דברי כל צוררי, כי אתה מָגֵן בַּעֲדִי – מגן על מלכותי, כנגד אותם שרצו להורידני ממלכותי ולהמליך את אבשלום. וכיון שאתה הוא כְּבוֹדִי, וּמֵרִים רֹאשִׁי – בכך אתה מרים את ראשי להראות לכל אלו החפצים להורגני שאין בי חטא, כי כבוד ה' יחול רק על הנפש הקדושה והנקיה מכל חטא.

(ה) עתה רומז על כך שבשעה שברח מירושלים מפני אבשלום ואנשיו רצו הכהנים לקחת עמהם את ארון הברית, אך דוד לא חפץ בכך, כמו שנאמר (שמואל ב' ט"ו כ"ה) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ", הרי שבטח ליבו בה' שיענה לו גם כשיהיה במקום רחוק, ועל כך אומר, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶקְרָא, בכל מקום שאהיה בו, ואפילו כשאתרחק מירושלים ומהמשכן, וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ כפי שהיה עונה לי בהיותי קרוב לשם, סֶלָה [כאן מסתיים החלק השני].

(ו) עתה מזכיר את הדרך שבה ניצל מהמורדים בו, כי אחיתופל רצה לסמוך על כך שדוד ואנשיו עייפים ויגעים, ויפיץ את כולם ויהרוג את דוד המלך לבדו [כמובא לעיל בפסוק ג'], ואילו חוּשַׁי הָאַרְכִּי, שהיה נאמן לדוד ונשלח על ידו להראות את עצמו כאילו הוא מאנשי אבשלום ולסכל את עצתם, התנגד לעצת אחיתופל, שנאמר (שמואל ב' י"ז ז') "וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אֶל אַבְשָׁלוֹם לֹא טוֹבָה הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל בַּפַּעַם הַזֹּאת. וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם. הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם", ולכן יעץ שיקבץ אבשלום את כל ישראל כדי להלחם בדוד וצבאו. ובאמת היתה עצת אחיתופל נכונה יותר, אלא שה' סיכל את עצתו כדי להציל את דוד, וכמו שנאמר שם (פסוק י"ד) "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל, וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה". ועל כך אומר עתה דוד, הרי לפי האמת אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, וכפי שאמר אחיתופל, ואם היתה מתקבלת עצתו הייתי נהרג בשנתי ולא מקיץ עוד לעולם, אך הֱקִיצוֹתִי, כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי, וסיכל ה' את עצת אחיתופל.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב