א) מקום שלא הוקף לדירה, אלא שיהיה תשמישו לאויר, כגון גנות ופרדסים, וכגון המקיף מקום מן הארץ כדי לשומרו וכיוצא בהן, אם יש בגובה המחיצות עשרה טפחים או יתר, הרי הוא כרשות היחיד לחייב את המוציא והזורק והמושיט ממנו לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכו, ואין מטלטלין בכולו, אלא אם כן יש בו בית סאתים או פחות. אבל אם היה בו יתר על בית סאתים, אסור לטלטל בו אלא בארבע אמות, ככרמלית:
ב) וכן עמוד שגבוה עשרה טפחים ורחב עד בית סאתים, מטלטלין על כולו. היה רחב על בית סאתים, אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. סלע שבים, היה גבוה פחות מעשרה, מטלטלין מתוכו לים ומן הים לתוכו, שהכל כרמלית. היה גבוה עשרה, אם היה רחבו מארבעה טפחים עד בית סאתים, הואיל ומותר לטלטל בכולו, אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו. היה יתר מבית סאתים, אף על פי שהוא רשות היחיד, הואיל ואסור לטלטל בו אלא בארבע אמות ככרמלית, הרי זה מותר לטלטל מתוכו לים ומן הים לתוכו, שזה דבר שאינו מצוי הוא, ולא גזרו בו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
