יב) יחיד ששבת בבקעה, ועשה מחיצה סביב לו, אם יש בה עד בית סאתים, מותר לטלטל בכולה. ואם היתה יתר על בית סאתים, אינו מטלטל בה אלא בארבע אמות. וכן הדין אם היו שנים. אבל שלשה ישראלים או יתר עליהן ששבתו בבקעה, ועשו מחיצה סביבם, הרי הן 'שיירא', ומותר להם לטלטל בכל צרכן, אפילו כמה מילין, והוא [-ובתנאי] שלא ישאר מן המחיצה שהקיפו מקום של בית סאתים פנוי בלא כלים, אבל אם נשאר בית סאתים פנוי בלא כלים, ולא היו צריכים לו, אסורים לטלטל בכל המחיצה, אלא בארבע אמות. ואין הקטן משלים לשיירא, אלא יש צורך שיהיו לכל הפחות שלשה ישראלים גדולים.
יג) שלשה שהקיפו כדי צרכן, וקנו שביתה, ואחר כך [-בשבת עצמה] מת אחד מהן, הרי הם מותרין לטלטל בכולה. קנו שנים שביתה ביתר מבית סאתים, וכיון שהם רק שנים אסורים בטלטול, ואחר כך [-בשבת עצמה] בא להם שלישי, אסורין לטלטל אלא בארבע אמות, כפי שהיו קודם שיבוא זה, שהשביתה היא הגורמת, לא הדיורין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
