משנה ב: הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם, נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן, הֲרֵי בַעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָה, עַד שֶׁיְּתַקֶּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה:
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם, כלומר, בית ועליה השייכים לאדם אחד, והשכיר את העליה לחבירו, ואמר לו לשון 'עליה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך', נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה – נשברה רצפת העליה בשיעור ארבעה על ארבעה טפחים או יותר, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן, אין בעל הבית יכול לומר לו שישתמש בעליה, ובמקום שנפחתה התקרה ישתמש בבית, כיון שאין רצון האדם לדור במקום שחציו למעלה וחציו למטה, אלא הֲרֵי בַעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָה, בבית, כיון שבלשון ההשכרה כלול שהבית משועבד לעליה, וכאשר אין העליה ראויה לדירה, יכול הוא להשתמש בבית, עַד שֶׁיְּתַקֶּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אין בעל הבית צריך לתקן לבד את התקרה, אלא הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, והיינו הקרשים והקורות שמהם עושים את עיקר התקרה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה, והיינו את הטיט שמטייחים בו את הקורות, כיון שסובר רבי יוסי שמטרת המעזיבה היא רק להחליק את הקרשים, שיהא נח להשתמש בהם, וכיון ששימוש זה הוא לצורך בעל העליה, עליו לעשות זאת. ואילו חכמים סוברים שמטרת המעזיבה היא לחזק את התקרה, וממילא אף דבר זה מוטל על בעל הבית.
