השער השישי, שער הכניעה
פרק עשירי
[המשך התועליות הבאות ממידת הכניעה בעולם הזה:] ב. האדם הנכנע מקבל בסבלנות את ביאת הפגעים אליו, והתהפכות הענינים עליו מטובה לרעה, בעבור שפלותו ונמיכות רוחו. ואילו הגאה, פחדו גדול וסבלנותו מעטה בעת ביאת הפגעים עליו, מפני גובה נפשו ורום לבבו ומיעוט רצונו בעניניו.
ג. הנכנע ימצא חן יותר בעיני בני אדם, ואהוב להם, וקרוב לדעתם ולהתנהג במנהגם, וכבר נאמר על אחד המלכים, שהיה ממהר בהליכתו כשהיה הולך, ושאלו אותו על עילת הדבר, והסביר את טעמו, כיון שהליכה זו רחוקה יותר מדרך הגאוה ועל ידי זה הוא ממהר יותר להשלמת חפצו. ושאלו אחד מן החכמים: במה היית אדון לכל בני דורך? אמר: מפני שלא פגשתי אחד מהם, שלא ראיתי בו מעלה יתירה עלי, כי אם היה יותר חכם ממני, הייתי אומר: הוא ירא אלקים יותר ממני, ליתרון חכמתו על חכמתי. ואם קטן ממני בחכמה, אומר, כי עונשו יהיה קל מעונשי ביום הדין, מפני שאני עובר במזיד והוא עובר בשוגג. ואם יהיה גדול ממני בימים, אומר, כי זכויותיו רבות מזכויותי, מפני שקדמני בעולם. ואם יהיה קטן ממני בשנים, אומר, כי עוונותיו מעטים מעוונותי. ואם יהיה כמוני בימים ובחכמה, אומר: אולי לבו לאלקים טוב מלבי, לפי שאני מכיר את עוונותי, ואינני יודע מה הם עוונותיו. ואם יהיה יותר עשיר ממני, אומר, כי מצאה ידו בעושרו לעבוד את הבורא ולעשות צדקות ולהעניק לעניים יותר ממני. ואם יהיה דל יותר ממני, אומר, כי הוא דכא ושפל רוח יותר ממני בעבור דלותו, והוא טוב ממני, ולא זזתי מלכבד את כולם ולהכנע להם. וכן אמרו חז"ל 'והוי דן את כל האדם לכף זכות, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות'. ואמרו: 'מאד מאד הוי שפל רוח'. ואמרו 'יהי אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז, לפיכך זכה קנה לחתוך ממנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה, תפילין ומזוזות'.
