משנה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת של עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, והרי אין לחשוש שמא השתמשו בחלב של בעלי חיים טמאים, שהרי חלב טמא אינו נעשה גבינה. אָמַר לוֹ רבי יהושע, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבָת הַנְבֵלָה – בחלב הנמצא בקיבת עגל שלא נשחט כדין, שנשאר בקיבתו חלב שינק בחייו, וכיון שחלב זה אסור הוא מדין נבילה, אוסר הוא גם את הגבינה שהועמדה והתגבנה על ידו. וּכְבָר בֵּירַרְנוּ את דין קֵיבָת הַנְּבֵלָה במסכת חולין בְּפֶרֶק כָּל הַבָּשָׂר אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב (קטז:), ושם התבאר שהטעם הוא כיון שמעמידים את החלב בעור קיבה של עגלי עבודת כוכבים.
משנה
מלבד יין נסך האסור מן התורה, ומלבד סתם יין של גויים האסור מדרבנן, אסרו חכמים מאכלים נוספים של גויים, כדי שלא יהא קירוב דעת בין היהודי לגוי, וכדי שלא יבואו להתחתן עמהם, וְאֵלּו דְבָרִים – דברי מאכל שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲסוּרִין באכילה, וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, חָלָב בהמה טהורה שֶׁחֲלָבוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַפַּת, וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן, וְהַשְׁלָקוֹת – כל דבר שבשלו אותו הגויים, ואפילו אם בישלוהו בכליו של הישראל ובפני הישראל, שאין חשש מאכלות אסורות, רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ ראו שלא התפשט איסורו של השמן ברוב ישראל, ולכן הִתִּירוּ אֶת הַשֶּׁמֶן של הגויים. וְהַכְּבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, אסורים באכילה, אך לא אסרום בהנאה כיון שאין טעם היין ניכר בהם, וְטָרִית טְרוּפָה – מין דגים טהורים שכותשים אותם דק דק עד שאינם ניכרים כלל, וכשקונים אותם מהגויים אסורים הם באכילה מחשש שהתערב בהם דג טמא, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה – ציר של דגים שאין בו דג קטן הנקרא 'כלבית', שדרכו לגדול בציר של דגים טהורים, ואם אינו נמצא שם זו ראיה שזהו ציר של דגים טמאים, וְהַחִילָק – מין דגים קטנים טהורים, שאין להם סנפיר וקשקשת ועתיד לגדול להם לאחר זמן, ובאמת מותרים הם באכילה, אבל דגים טמאים קטנים הדומים להם מתערבים עמהם, ואינם ניכרים אפילו כשהם שלמים, וְקֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית – מין ירק חריף ששמו חלתית, וחותכים אותו הגויים לחתיכות קטנות בסכין של איסור, וכיון שהוא חריף ממתיק הוא את טעם שמנונית האיסור הבלוע בסכין, ונאסרת החלתית, וּמֶלַח סַלְקוֹנְטִית – מין מלח שכל גדולי רומי רגילים לאכול אותו, ורגילים למשוח אותו בחלב חזיר ובשומן דגים טמאים, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין באכילה, וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה.
גמרא
מבררת הגמרא, 'חָלָב', השנוי במשנה בין הדברים האסורים באכילה, לְמַאי נֵיחוּשׁ לֵיהּ – מה החשש שיש בו שמחמת כן אסרוהו באכילה, אִי מִשּׁוּם חִלּוּפֵי – אם החשש הוא שמא החליף הגוי את החלב של בהמה טהורה בחלב של בהמה טמאה, הרי הדבר ניכר מיד, שחלב טָהוֹר הוא חִיוֵּר – לבן, ואילו חלב טָמֵא הוא יָרוֹק. וְאִי מִשּׁוּם אִיעֲרוּבֵי – אם החשש הוא שמא עירב הגוי חלב טמא בחלב טהור באופן אין צבעו ניכר, נִינְסֵי – הרי ניתן לנסותו ולבודקו, דְּאָמַר מַר, חלב טָהוֹר, עוֹמֵד – נקפה ונעשה גבינה, ואילו חלב טָמֵא אֵינוֹ עוֹמֵד, ואם נראה שחלב זה נעשה גבינה, סימן שהוא חלב טהור. מתרצת הגמרא, אִי דְּקָא בָּעִי לֵיהּ לִגְּבִינָה – אם אכן היה הקונה צריך את החלב כדי לעשותו גבינה, הָכִי נַמִּי – אכן היה ניתן לבודקו בדרך זו, הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן – אך כאן, במשנתנו, באיזה אופן מדובר, דְּקָא בָּעַי לֵיהּ לְכַּמְכָא – שהוא צריך את החלב לתבשיל, ובאופן זה אין החלב הטמא ניכר. תמהה הגמרא, וְנִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ קָלִי – יטול מעט חלב, וְנוּקִים – וינסה להעמידו ולגבנו, ואם יראה שנעשה גבינה, הרי זה סימן שזהו חלב טהור. מתרצת הגמרא, כֵּיוָן דִבְחלב טָהוֹר נַמִּי אִיכָּא נַסְיוּבֵּי דְּחַלְבָא דְּלֹא קָיְימִי – כיון שבחלב טהור גם כן יש מים שאינם מתגבנים, לֵיכָּא לְמֵיקָם עֲלָהּ דְּמִלְּתָא – אי אפשר לעמוד על בירור הדבר, כיון שאף אם ייעשה גבינה אין הכרח שזהו חלב טהור לבדו, אלא יתכן שאמנם הרוב הוא חלב טהור, אך מעורב בו מעט חלב טמא, ואותו חלב טמא שנשאר מים מעורב עם שאר מי החלב הטהור שלא התגבנו. מוסיפה הגמרא ואומרת, הַשְׁתָּא דְּאָתִית לְהָכִי – עתה שאמרנו סברא זו, שאף באופן שנעשה גבינה יתכן שמעורב בו חלב טמא, גְּבִינָה נַמִּי, אֲפִילוּ תֵּימָא דְּקָא בָּעִי לֵיהּ לַגְּבִינָה – גם אם קנה את החלב מהגוי כדי לעשותו גבינה, אין אומרים – גם אם קנה את החלב מהגוי כדי לעשותו גבינה, אין אומרים שיכול הוא לסמוך על כך שנעשה החלב לגבינה כראיה לכך שזהו חלב טהור, אלא עדיין יש לחשוש שמעורב בו חלב טמא, דאִיכָּא דְּקָאֵי בֵּינֵי אִיטְפֵי – יתכן שיש חלב טמא המעורב בחלב הטהור, אך אינו ניכר בפני עצמו, אלא הוא נשאר בתוך הגומות של הגבינה, ולכן אסור לקנות חלב מהגוי אפילו אם עושה ממנו גבינה.